גוש חימר

מונולוג נוקב של חפץ על גופה ומגדרה במהלך תהליך של שינוי מגדר. רועי ויקטוריה נמצאת בעימות מול הגוף שלה, מפרקת אותו וחושפת את עצמה למצלמה באופן מאוד ישיר וביקורתי, שלא תמיד מחמיא לגוף החשוף. המצלמה של מלינק עזרא לא "עושה הנחות". היא נעה סביב חפץ מכל כיוון אפשרי, מתקרבת ומתרחקת, פורצת את המגננות המקובלות של הצופה, מראה את הפגמים והחולשות של הגוף, ובאמצעותן מספרת את סיפורה של חפץ, על הדעות הקדומות של עצמה ושל הצופה, על הניכור מהגוף, על האנורקסיה שליוותה את נעוריה ועל המרוץ נגד הזמן.

הסרט הוא חלק מפרויקט בשם בית חולים שדה X של האמנית פרופ' איה בן רון, שהוצג בביתן הישראלי במסגרת הביאנלה ה-58.