מרחב מוגן

בעקבות מלחמת לבנון השנייה מוצאים את עצמם חתן וכלה ובני משפחתם, ביום החתונה, במקלט. תחילתו של היום בהכנות לחתונה, ואליהן מתלווים נוסף ללחצים הרגילים ביום שכזה גם הלחצים הנובעים מה'כליאה' במקלט. הלחץ והדוחק, הזיעה והמחנק, האזעקות והפיצוצים מבחוץ מתערבבים אלה באלה, ויוצרים שיא חדש של חרדה כאשר מתברר שאחיו של החתן, בן 15, מסתובב בחוץ בין הקטיושות ותולה שלטים המכוונים לחתונה. החתן יוצא לחפש את אחיו ומותיר במקלט את הכלה כשהיא כלל אינה בטוחה באהבתו אליה. אלא שמרגע צאתו את המקלט, סדרה של אירועים, המושפעים הן מהגורל ההפכפך כל כך במלחמות, והן מחוסר התקשורת בין המשפחות עצמם, מביאה את החתן, למסקנות חדשות, על חייו בהווה ובעתיד, השביר בדיוק כמו הכוס אותה מנפץ ברגלו תחת החופה.